פסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד

תשתית עובדתית:

1. המחלוקת בין הצדדים עסקה בסוגייה, האם הנתבעת העתיקה, שלא ברשות התובעות, את
צעצועי התובעות העוסקים בקרבות בין רובוטים לבני אנוש )להלן: "הצעצועים"(, באופן
המפר את זכויות היוצרים ואת סימן המסחר של התובעות.

2. ביהמ"ש קמא קבע, כי בעוד הרכיבים המקוריים של הרובוטים של התובעת ראויים להגנת
זכות יוצרים, הרי שקו הצעצועים של הנתבעת לא היה דומה באופן ממשי לזה של התובעת וכי
הראיות לא הוכיחו, כי קיימת סבירות לבלבול בין הצעצועים. כמו כן נקבע, כי הנתבעת לא
עסקה בתחרות בלתי הוגנת. באשר לסוגיית ההוצאות ושכ"ט עו"ד קבע ביהמ"ש קמא, כי
הנתבעת נטלה סיכון מסחרי בפיתוח קו הצעצועים שלה, ללא נטילת רשות מוקדמת מן
התובעות. ביהמ"ש קבע, כי הנתבעת לא פגעה בזכויותיה החוקיות של התובעת, אולם אין כל
סיבה כי יוטלו על התובעת הוצאות הנתבעת, רק משום שביקשה לממש ולהגן על זכויותיה
החוקיות. לפיכך ישא כל צד בהוצאותיו.

3. מאחר ולא היה ברור לנתבעת האם החלטת ביהמ"ש כללה את סוגיית ההוצאות בלבד או שמא
גם את שכ"ט עוה"ד הגישה הנתבעת לביהמ"ש בקשה בנדון, אשר נדחתה ע"י ביהמ"ש, בטענה כי
ההוצאות כוללות אף את שכ"ט עו"ד וכי כל צד ישא בהוצאותיו הוא.

תמצית החלטת בית-המשפט:

1. ביהמ"ש קמא שקל בפירוט את כל השיקולים הצריכים לעניין. ביהמ"ש קמא שקל את
העובדה, כי מדובר בהתדיינות יקרה ביותר, בשל עומס הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש. למרות